בדיון שהתקיים הבוקר בוועדת החינוך בנושא אתגרים בהשתלבות חרדים בלימודים אקדמאים, אמר יו"ר ועדת החינוך ח"כ יעקב מרגי כי יש להסיר את החסמים ללימודי תואר שני עבור צעירים חרדים ולאפשר להם ללמוד במסגרות נפרדות לגברים ולנשים. "אני מבין את הקשיים המשפטיים, אך אם תהיה לכם אמירה חד משמעית בזכות שילוב חרדים באקדמיה, גם פרקליטות המדינה תתיישר", אמר מרגי לנציג המועצה להשכלה גבוהה. עוד אמר מרגי כי "יש התקדמות ועלייה בשיעור החרדים באקדמיה, אבל הקצב הוא לא הקצב לו ייחלנו. יש אנשים שהנושא מפחיד אותם אבל אנחנו נתמודד איתם".

במהלך הדיון הציג ד"ר איתן רגב ממרכז טאוב נתונים, שהצביעו על עליה מרשימה במספר החרדים שנרשמו לתארים אקדמיים בשש השנים האחרונות: מ-1100 חרדים עלה מספר הלומדים ל-3200. ד"ר רגב הצביע על כך שמחצית מהגברים החרדים שמתקבלים למכינות נושרים ואילו שיעור הנשירה במהלך התואר האקדמי מגיע ל-48%. המלצותיו היו: הכנה טובה יותר בגילאי התיכון, הקפדה על השתתפות במכינות כפי שמחייב החוק, יותר שעות חונכות וליווי במהלך התואר, ומתן מלגות שיסייעו כלכלית לסטודנטים החרדים.

רביד עומסי, נציג המועצה להשכלה גבוהה האחראי על שילוב סטודנטים חרדים אמר כי "11,000 סטודנטים חרדים זה לא מובן מאליו. יש 20 מסגרות לחרדים המפוזרות בכל הארץ וקיימים מגוון מקצועות לימד מוטי תעסוקה ומקצועות הנדסיים. הגדלנו את מספר החרדים במכינות והם מהווים את האחוז הגבוה ביותר במכינות מכלל הלומדים. גם במגזר הכללי שיעור הנשירה מהמכללות עומד על 50% משום שהמכינות הן כלי מיון לפני הלימודים האקדמאים. יש קרן מלגות בסך 20 מיליון שקל שיעלו בקרוב ל-60 מיליון שקל". עוד אמר עומסי כי על כל שקל שהמוסדות האקדמיים מקבלים עבור סטודנט חילוני, הסטודנט החרדי מקבל 1.3 שקל ואנחנו בודקים שהמוסדות מוציאים את הכסף עבור שילוב הסטודנטים החרדים".

לדברי ח"כ מנואל טרגכטנברג, "בתוך הציבור החרדי יש הבנה שכדי להתפרנס חייבים לרכוש השכלה אקדמית ואיכותית. יש רצון לפרוץ את מעגל העוני ולהמשיך לנהוג כחרדים. מה שקרה מ-2009 זה לא פחות ממהפכה שבדרך. ככל שמספר הסטודנטים החרדים גדל, כך הבעייתיות שמגיעים ללא כל הכנה של אנגלית, מתמטיקה ואוריינות דיגיטלית גדלה – זה פער שהוא כמעט לא ניתן לצמצום בתוך שנה". הוא התייחס למכללות הלא מתוקצבות ואמר: "אוי לנו אם נמכור לדור החדש שפורץ את הדרך במגזר החרדי מוצר פגום. מל"ג יכולה להרים קול נגד מכללה שמוכרת תארים כאשר השוק רווי. זה פשוט מוצר פגום".

ח"כ מיכאל מלכיאלי התייחס לשיעורי הנשירה ואמר כי לא תמיד הסטודנטים נושרים בגלל קושי פדגוגי אלא בגלל תנאים באוניברסיטאות ובמכללות: "האם האוניברסיטאות התחשבו בשעות תפילה? בכשרות האוכל המוגש? במרצים שמסיתים נגד הציבור החרדי? הנשירה היא לאו דווקא מהלימודים".

יו"ר וועדה ח"כ יעקב מרגי סיכם את הדיון: "ועדת החינוך עמדה מקרוב על החסמים שיש לסטודנטים החרדים באקדמיה. הוועדה פונה למל"ג לבדוק התניה של פתיחה של מסלול לימוד לסטודנטים חרדים במוסד אקדמי, במתן מעטפת ליווי לסטודנטים אלה. הוועדה רואה בחומרה שבשנת 2017 אין עדיין למל"ג נתונים סטטיסטים עדכניים ומסד נתונים כולל. בנוסף, הוועדה עמדה מקרוב על הפער בין אחוז הנושרים במוסדות האקדמיים הציבוריים לבין אחוז הנושרים מהמוסדות האקדמיים הפרטיים, וקוראת למל"ג לפקח ביתר שאת על התארים האקדמאים הניתנים לסטודנטים החרדים על מנת שלא יקבלו תואר פגום". עוד אמר מרגי כי בעבר הכירה המל"ג במבחני סאלד כחלופה לתעודת בגרות לבנות חרדיות. וקרא למל"ג להמשיך ולהכיר במבחנים אלה עבור מורות ותיקות. לסיום קרא ליצור מסגרות מותאמות לציבור הסטודנטים החרדים, כולל הפרדה מגדרית גם בלימודים לתואר השני.